החלטה בתיק ע"א 1141/04

זוהי בקשה לביטול פסק דין בערעור שניתן על ידי ביום 9.2.05, בהעדר התייצבות מטעם המבקש (להלן:- " פסק-הדין").

1.            הרקע:

(א)        המשיבים הגישו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת יעקובוביץ) מיום 16.11.03, שניתן בהסכמה, על דרך הפשרה, מכח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן:- " החוק"). לפי פסק דין זה חויבו המשיבים, יחד ולחוד, לשלם למבקש סך של 80,000 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ש"ח + מ.ע.מ.

(ב)        הערעור נקבע לדיון מקדמי ליום 9.2.05 בשעה 9:10.

            לדיון המקדמי התייצב ב"כ המשיבים ואילו המבקש ובא כוחו לא התייצבו. בהעדר התייצבות מטעם המבקש, ניתן פסק-דין בערעור, המבטל את החיוב בהוצאות שהוטל בפסק-הדין של בית משפט קמא, תוקן המע"מ וסכום הפיצוי נקבע שייגזר כ-50% מסכום התביעה המתוקן לאחר הפחתה של 42,800 ש"ח.

ביום 14.2.05 נחתמה על-ידי פסיקתה, שהגיש ב"כ המשיבים, בהתאם לפסק-הדין.

(ג)                  ביום 14.3.05 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק-הדין (להלן:- " הבקשה").

לבקשה הוגשה תגובה מטעם המשיבים.

2.            טענות המבקש

(א)        המבקש טוען שכתב הערעור מעולם לא נמסר לו ורק לאחר שקיבל את פסק-הדין, עיין בא כוחו בתיק הערעור וצילם את הודעת הערעור מתוכו.

            המבקש טוען גם שבכותרת הודעת הערעור מופיע שמו כמשיב במען שבו הוא מקבל את הדואר, אך מעולם לא נמסר לו הערעור כאמור.

            לנוכח העובדה שלא נעשתה למבקש מסירה של הודעת הערעור הוא טוען שלא ניתן היה לפסוק נגדו בהעדר התייצבותו.

(ב)        המבקש מוסיף וטוען שההחלטה על מועד הדיון שהגיעה לכתובתו לא היתה הזמנה לדין אלא "החלטה" ולנוכח העדר כתב הערעור לא היה לו ברור מה מהות הדיון, במיוחד משצוין בהחלטה שאין צורך להגיש עיקרי טיעון ותיק מוצגים, ולכן הסיק שלא צריך לעשות דבר.

            המבקש מוסיף וטוען שמחדלו לא נבע מזלזול כלפי בית המשפט, אלא שמיום 8.2.05 הוא שכב בבית חולה, וככל הנראה אם לא היה חולה היה מבצע בדיקה נוספת ו/או מגיע לדיון.

(ג)         המבקש טוען עוד שהמשיבים שהגישו את הערעור בעצמם לא הופיעו לדיון ולדיון הופיע בא כוחם, בהעדר ייפוי כוח מטעמו ובשל העובדה שהגישו את הערעור בעצמם, הופסק הייצוג של בא כוחם מבית משפט השלום. לכן, לטענת ב"כ המבקש, המשיבים לא היו מיוצגים ואף הם לא היו בדיון ולכן לא היה מקום ליתן פסק-דין.

(ד)                לבסוף טוען ב"כ המבקש, שסכום התביעה המתוקן היה 123,000 ש"ח ולא 42,899 ש"ח, כפי שהציגו זאת המשיבים ושלא היה מקום להתערב בפסק-הדין של בית משפט השלום.

כן טוען ב"כ המבקש שעל פי הפסיקה, ניתן להתערב בפסקי דין שניתנו לפי סעיף 79א לחוק בנסיבות נדירות ביותר וכאשר אי הצדק ו/או הטעות בולט וחריג ואין זה המקרה דנן.

3.            טענות המשיבים

(א)        ב"כ המשיבים טוען שהבקשה מוגשת על סמך מצג כוזב, חסר כל בסיס, שתכליתו להטעות את בית המשפט.

            ב"כ המשיבים מצרף אישור מסירה של הודעת הערעור, שנמסרה למבקש באופן אישי על ידי מר רוני הכהן (מנהל המשיבה 2) (להלן:- " מר הכהן"), חתומה על ידי המבקש (נספח " א" לתגובה) ומוסיף אף שהערעור הוא חלק בלתי נפרד מהסדר לתשלום החוב (נספח " ב" לתגובה), לביצועו של פסק-הדין שניתן בערכאה הראשונה.

(ב)        ב"כ המשיבים טוען שהמבקש בחר מיוזמתו לא להגיע לדיון המקדמי, ולא עשה זאת עקב מחלה, זאת הן לנוכח העובדה שלפני הדיון נכנס המבקש אל מר הכהן והתעניין אם הפקיד את הערבון בבית המשפט וכן לנוכח צילום המבקש בבית עסקו ביום הדיון  (נספח " ו" לתגובה) והודאתו לפני מר הכהן שידע על הדיון ולא רצה לבוא.